Daf 67a
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם שֶׁאִם שִׁינָּה אֶת שְׁמוֹ לֹא שִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּדָרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ מוֹעֲלִין בָּהּ
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאָשָׁם שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ וְלֹא שִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ וְאֶת מַעֲשֶׂיהָ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמָהּ
אָמַר רָבָא וְנֵימָא לֵיהּ אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בַּדָּרוֹם לְשֵׁם שְׁלָמִים בְּשִׁינּוּי בְּעָלִים שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מְקוֹמוֹ וְשִׁינָּה אֶת מַעֲשָׂיו
Rachi (non traduit)
שינוי בעלים. כשינוי מעשה חשיב לה:
Tossefoth (non traduit)
בשינוי בעלים. ה''נ הוה מצי למימר אשם מצורע שקבל דמו בדרום בכלי לשם שלמים יוכיח שהרי שינה שמו ושינה מקומו ושינה מעשיו דצריך קבלה ביד כדאמר בריש איזהו מקומן (לעיל זבחים דף מז:) שני כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי:
מִדְּלָא קָאָמַר לֵיהּ הָכִי שְׁמַע מִינַּהּ נְחֵית רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף
Rachi (non traduit)
נחית רבי אליעזר. הבין את דברי רבי יהושע שטעמו משום דקסבר נמשכה משם עולה ונעשית חטאת והאי טעם ליכא למימר בשום שינוי שם קרבן אחר אלא בעולת העוף לבדה וכשנישתנית לשם חטאת ומעשיו כדמפרש רב אשי לקמן מפני שחטאת העוף כשירה בסימן א' וכשמלק עולת העוף למטה לשם חטאת ומליקת סימן אחד בעולה לאו כלום היא ובחטאת הוי גמר עבודה מקודם שחל עליה שם פסול עולה משום עשיית מטה חל עליה שם חטאת העוף כשירה ונמשכת ונעשית חטאת העוף:
אִי הָכִי חַטַּאת הָעוֹף נָמֵי שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַעְלָה כְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה מִכִּי מָלֵיק בַּהּ סִימָן אֶחָד תִּימָּשֵׁךְ וְתֶהֱוֵי עוֹלַת הָעוֹף וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי וְהָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי בְּנָאָה כָּךְ הִיא הַצָּעָה שֶׁל מִשְׁנָה מַאי לָאו כָּךְ הִיא הַצָּעָה וְתוּ לָא
Rachi (non traduit)
תימשך ותיהוי עולת העוף. ותהא כשירה דקס''ד דקאמר רב אדא לר' יהושע דחטאת נמי כשירה הויא:
וכי תימא. לר' יהושע הכי נמי ומתניתין דקתני פסולה דלא כר' יהושע:
והאמר ר' יוחנן כך היא הצעה. של משנתינו:
מאי לאו כך היא ותו לא. כדגרסינן לה דלא פליג ר' יהושע אלא בעולה שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת:
Tossefoth (non traduit)
חטאת העוף שעשאה למעלה כו'. משאר קדשי קדשים ששחטן בדרום לשם קדשים קלים לא פריך שימשכו אלא מקינים דאמרי' (יומא דף מא.) אין הקינים מתפרשות אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן הילכך תיהני נמי הכא שתימשך:
לָא כָּךְ הַצָּעָה שֶׁל כּוּלָּהּ מִשְׁנָה
Rachi (non traduit)
לא. הכי קאמר כך היא הצעתה של כולה משנה דכי היכי דפליג בעולה פליג בחטאת:
רַב אָשֵׁי אָמַר בִּשְׁלָמָא עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת כֵּיוָן דְּהָא הֶכְשֵׁירָהּ בְּסִימָן אֶחָד וְהָא הֶכְשֵׁירָהּ בִּשְׁנֵי סִימָנִין וְעוֹלַת הָעוֹף לְמַטָּה לֵיתַהּ כֵּיוָן דְּמָלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף
Rachi (non traduit)
רב אשי אמר. לעולם לא פליג ולא תיקשה דבשלמא עולת העוף שעשאה למטה כיון דחטאת הכשירה בסימן אחד וגמר עבודתה ממהר להשלים קודם שיחול על זו שם עולה פסולה וזו היא הכשירה בשני סימנין ולפיכך סימן ראשון אינו פוסל בה משום עשיית מטה ועולת העוף למטה ליתא ויש כאן שינוי מעשה עולה והיכר מעשה חטאת מכיון שמלק בה סימן א' ועדיין לא חל עליה שם פסול עולה חל עליה שם חטאת כשירה הילכך נמשכה ויוצאה משם עולה ונעשית חטאת:
Tossefoth (non traduit)
ועולת העוף למטה ליתא. מתוך דברי רב אשי משמע דאי היתה למטה אע''פ דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין לא היתה נמשכת ונעשית חטאת העוף ותימה א''כ גבי חטאת העוף כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה למה ליה למימר מכי מלק בה סימן אחד מיפסלא בה האמר כיון דאין בה שינוי מקום אינה יכולה להימשך ועוד קשה דמשמע אם היתה נפסלת למעלה היתה נמשכת לעולה שהרי המקום גורם לה להמשך אם כן גבי עולה למה ליה טעמא דהאי בסימן אחד והאי בשני סימנין היתה נמשכת מחמת המקום ונעשית חטאת העוף ומפרש ה''ר חיים דכלל זה יהא בידך דלעולם אין הקרבן נמשך ליעשות קרבן אחר אלא מחמת שני טעמים שממשיכין אותו לפי שהיו פסולין בראשון וכשרים בשני הילכך גבי עולה צריכין שני טעמים דפסולה למטה וגם הכשרה בשני סימנין וכן חטאת העוף שעשאה למעלה אם היתה למעלה פסולה היתה נמשכת מכח שני טעמים ואם תאמר עולת העוף שעשאה למעלה כמעשה חטאת תימשך ותיהוי חטאת דהא יש כאן שתי פסולות לעולה והכשירן לחטאת שהרי לא הבדיל והזה וי''ל שהמליקה מושכתו ובסימן ראשון ליכא פסול של עולה דנימא שתימשך ותיהוי חטאת והזאה מילתא אחריתי היא:
אֶלָּא חַטַּאת הָעוֹף כֵּיוָן דְּאָמַר מָר מְלִיקָה בְּכָל מָקוֹם כְּשֵׁירָה מִכִּי מָלֵק בַּהּ סִימָן אֶחָד אִיפַּסְלָא כִּי הֲדַר מָלֵיק בְּאִידַּךְ סִימָן הֵיכִי מִמַּשְׁכָה וְהָוְיָא עוֹלַת הָעוֹף
Rachi (non traduit)
אלא חטאת. עשאה למעלה כמעשה עולה בשני סימנין ולשם עולה:
כיון דאמר מר מליקה בכל מקום במזבח כשירה. משום מליקת מעלה אין כאן שינוי להפקיע ממנה שם חטאת ואין כאן שינוי השם וכיון דחטאת גמר עבודתה סימן אחד מקודם שיגמור מעשה עולה חל עליה שם חטאת שנמלקה כולה בשלא לשמה ונפסלה משום שלא לשמה וכי הדר מלק אידך סימן להביאה לכלל מעשה עולה היכי מימשכא והויא עולה:
גּוּפָא אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אוֹמֵר הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עוֹלַת הָעוֹף שֶׁעֲשָׂאָהּ לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטָּאת לְשֵׁם חַטָּאת כֵּיוָן שֶׁמָּלַק בָּהּ סִימָן אֶחָד נִמְשֶׁכֶת וְנַעֲשֵׂית חַטַּאת הָעוֹף
Rachi (non traduit)
נמשכת ונעשית חטאת. קסלקא דעתך ואפילו למיסק ליה לשם חובת חטאת קאמר:
גְּמָ' תַּנְיָא אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָשָׁם שֶׁשְּׁחָטוֹ בְּצָפוֹן לְשֵׁם שְׁלָמִים יוֹכִיחַ שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמוֹ וּמוֹעֲלִין בּוֹ וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ
Rachi (non traduit)
גמ' אשם ששחטו בצפון כו' ומועלין בו. לפני זריקה דלאחר זריקה ליכא מעילה שהרי נאכל לכהנים דשלא לשמו לא פסיל ביה:
ואף אתה אל תתמה על העולה. עולת העוף קאמר שנחלקו בה דאילו בעולת בהמה ששינה בה לשם חטאת לא פליג דהא שינה שמה לדבר שיש בו מעילה באימורין:
Tossefoth (non traduit)
א''ר אליעזר אשם ששחטו בצפון לשם שלמים יוכיח דמועלין. תימה לי אימת מועלין אי לאחר זריקה ליכא מעילה דהא מותר באכילה ואי לפני זריקה כפרש''י עולת העוף נמי לפני הזאה ומיצוי מודה ר' יהושע דמועלין דאכתי לא נמשכה להיות כחטאת העוף וצ''ל דר''א לטעמיה דאמר אשם שלא לשמו פסול כחטאת ומיירי לאחר זריקה. ברו''ך. תימה לי לימא ליה שכן שינה את שמו לדבר האסור ולדבר המותר כדקאמר במתני' וכי פריך בסמוך לימא ליה שינוי בעלים לימא ליה הא דפריך במתני'. ברו''ך:

אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וַהֲרֵי קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים יוֹכִיחוּ שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הָעוֹלָה אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁינָּה שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ מְעִילָה שֶׁיִּמְעֲלוּ בָּהּ
Rachi (non traduit)
ששחטן בדרום. לשם שלמים יוכיחו ששינה שמם ומעשיהם:
לדבר שאין בו מעילה. שקדשים קלים אין בהם מעילה אלא באימורין:
ומועלין בהן. מפני שנפסלו בשחיטת דרום ולא הביאתן זריקתן לכלל שעת היתר להוציאן מידי מעילה:
Tossefoth (non traduit)
והרי קדשי קדשים ששחטן בדרום כו'. משמע דמן התורה מועלים דק''ו דאורייתא הוא ותימה דלא מקשה מהכא לרבה דאמר בריש מעילה קדשי קדשים ששחטן בדרום אין מועלין בהן מן התורה ומאי איצטריך ליה לאקשויי התם חדא מגו חדא וי''ל דלרבה מעילה דר' אליעזר דהכא נמי מדרבנן דעולה שעשאה למטה כשחיטת דרום היא וק''ו דקאמר ר' אליעזר היינו שיש להם לבית דין לתקן מעילה:
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם וּשְׁחָטָן לְשֵׁם קֳדָשִׁים קַלִּים שֶׁכֵּן שִׁינָּה אֶת שְׁמָם לְדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אִיסּוּר וְהֶיתֵּר תֹּאמַר בְּעוֹלָה שֶׁשִּׁינָּה אֶת שְׁמָהּ לְדָבָר שֶׁכּוּלּוֹ הֶיתֵּר
Rachi (non traduit)
איסור. אימורין יש בהן מעילה. חטאת העוף כולו היתר:

Tossefoth (non traduit)
לדבר שיש בו איסור והיתר. וא''ת חטאת העוף ששינה את שמה לשם חטאת העוף דיולדת תוכיח ששינה את שמה לדבר שאין בו מעילה ומועלין בה והא פסולה היא כדאמר בפ''ק (דף ט:) לשם חטאת יולדת לשם חטאת נזיר פסולה הני עולות נינהו ומיהו למאי דמסקינן בגמרא דנחית רבי אליעזר לטעמיה דרבי יהושע משום דנמשכת ונעשית חטאת העוף ניחא ועוד י''ל דר' יהושע הוה מצי לאהדורי זאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות כדקאמר ר''ש בפ''ק דמנחו' (דף ג:) וא''כ אין מועלין בה דהא כשירה הויא:
SAID R. ELIEZER TO HIM: LET SACRED SACRIFICES WHICH ARE SLAUGHTERED IN THE SOUTH AND IN THE NAME OF LESSER SACRIFICES (1) PROVE IT: FOR HE CHANGED THEIR NAME TO SOMETHING WHICH DOES NOT INVOLVE TRESPASS, AND YET THEY INVOLVE TRESPASS. (2) SO ALSO, DO NOT WONDER THAT IN THE CASE OF THE BURNT-OFFERING, ALTHOUGH HE CHANGED ITS NAME TO SOMETHING THAT DOES NOT INVOLVE TRESPASS, IT INVOLVES TRESPASS. NOT SO, REPLIED R. JOSHUA: IF YOU SAY THUS OF MOST SACRED SACRIFICES WHICH ARE SLAUGHTERED IN THE SOUTH AND IN THE NAME OF LESSER SACRIFICES, [THEY INVOLVE TRESPASS] BECAUSE HE CHANGED THEIR NAME TO SOMETHING WHICH IS PARTLY FORBIDDEN AND PARTLY PERMITTED; (3) WILL YOU SAY THE SAME OF A BURNT-OFFERING, WHERE HE CHANGED ITS NAME TO SOMETHING THAT IS ALTOGETHER PERMITTED? (4) GEMARA. It was taught: R. Eliezer said to R. Joshua: Let a guilt-offering slaughtered in the north as a peace-offering prove it; though he changed its name, it involves trespass. (5) So need you not wonder that a burnt-offering involves trespass even though he changed its name. Said R. Joshua to him: No. If you say thus of a guilt-offering, where he changed its name but not its place, (6) will you say [the same] of a burnt-offering, where he changed its name and its place? Said R. Eliezer to him: Let a guilt-offering slaughtered in the south as a peace-offering prove it, where he changed its name and its place, yet it involves trespass. So need you not wonder that a burnt-offering involves trespass even though he changed its name and changed its place. No, replied R. Joshua. If you say [thus] of a guilt-offering, where [though] he changed its name and its place, he did not deviate in its rites; will you say [the same] of a burnt-offering, where he changed its name and its place and its rites? Thereupon he was silent. Said Raba: Why was he silent? (7) He could answer him: Let a guilt-offering which one slaughtered in the south, in the name of a peace-offering and with change of owner, (8) prove it, where he changed its name and its place and its rites, (9) and yet it involves trespass. Now, since he did not answer him thus, you may infer that R. Eliezer discerned R. Joshua's reason. (10) For R. Adda b. Ahabah said: R. Joshua maintained: If a bird burnt-offering was offered below with the rites of a sin-offering and in the name of a sin-offering, immediately he nipped one organ thereof it is transmuted into a bird sin-offering. (11) If so, a bird sin-offering which was offered above [the red line] with the rites of a burnt-offering [and] in the name of a burnt-offering, as soon as he nips one organ of it, let it be transmuted through the other organ into a bird burnt-offering? And should you say, That indeed is so, (12) surely R. Johanan said in R. Banna'ah's name: That is the tenor of the Mishnah. (13) Does that not mean, That is the tenor of the Mishnah, but no more? (14) — No: [it means,] that is the tenor of the whole Mishnah. (15) R. Ashi said: As for a bird burnt-offering offered below with the rites of a sin-offering [and] in the name of a sin-offering, it is well: (16) since the fitness of the latter requires one organ, whereas that of the former requires both organs, while a bird burnt-offering cannot be offered below, immediately he nips one organ, it is transmuted into a bird sinoffering. But when one offers a bird sinoffering above with the rites of a burntoffering [and] in the name of a burnt-offering, since a master said, Melikah is valid wherever it is done, immediately he nips one organ, it becomes unfit; (17) when therefore he nips the second organ, how can it be transmuted into a bird burnt-offering? (18) The [above] text [stated]: ‘R. Adda b. Ahabah said: R. Joshua maintained: If a bird burntoffering was offered below with the rites of a sin-offering [and] in the name of a sinoffering, immediately he nipped one organ thereof, it is transmuted into a bird sinoffering.’

(1). Thus they were treated altogether like lesser sacrifices, both in name and in the place of slaughtering.
(2). For since they became unfit through being slaughtered in the south, the subsequent sprinkling does not permit them that they should no longer involve trespass.
(3). The flesh is permitted, but the emurim are forbidden and involve trespass.
(4). No part of a bird sin-offering is forbidden.
(5). Rashi: before the sprinkling of the blood, but not after, for then it is eaten by priests. Tosaf.: even after the sprinkling, as R. Eliezer holds that a guilt-offering slaughtered under a different designation is unfit and may not be eaten (supra 2a).
(6). He slaughtered it in the right place.
(7). Emended text (Sh. M.).
(8). I.e., in the name of a different person.
(9). Change of owner is equivalent to change of rites.
(10). Which applies only to a bird burnt-offering.
(11). For the latter requires one organ only. Hence immediately one organ is nipped, there is absolutely nothing to distinguish it from a sinoffering, and so it does turn into one before it can become unfit through having its rites incorrectly performed. This reason can only apply to a bird burnt-offering, for animal sacrifices require the cutting of both organs.
(12). And it is fit. On this hypothesis the Mishnah which states that it is unfit will not agree with R. Joshua.
(13). The Mishnah is to be understood as it is read.
(14). I.e., exactly as it reads, viz., that R. Joshua disagrees only where stated.
(15). That he disagrees in respect of both a burntoffering and a sin-offering.
(16). That R. Joshua disagrees and holds that it is fit.
(17). For it was properly nipped (the wrong place not affecting it) as a sin-offering, but under a different designation, which renders it unfit (supra 2a).
(18). Hence here R. Joshua agrees with the Mishnah.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source